<h1>ראב"ן סימנים רמ"ו, רמ"ז</h1>
<h2>דף נ.</h2>
והשקית את העדה ובעירם למדנו שהתורה חסה על ממונן של ישראל. ניקבה הקיבה טריפה, ואפילו נקבה לצד החלב דאקשתא [נ'.] והוא סותם את הנקב טריפה דחלב טמא הוא ואינו סותם כדאמרינן דאקשתא כולי עלמא לא פליגי דאסור, אבל ניקבה לצד אייתרא וחלב דאייתרא סותמו כשירה דא"ר נחמן אינהו מיכל אכלי ליה ואנן מסתם לא סתים לן בתמיה אלא ודאי סותם אע"ג דלא אכלינן ליה. ניקבו הדקין לצד שומן של כנתא הוי סתימה, כי חלב טהור סותם לבד מחלב העשוי ככובע דהיא טרפשא דליבא וחוטי דכרכשא לפי שאינו מהודק אליו יפה. וחלב חיה שעל הכרס נמי לא מיהדק ואינו סותם אם ניקב הכרס.
